אנתרופולוגיה פירושה תורת האדם, והיא ענף של מדעי החברה. האנתרופולוגיה חוקרת את יחסי הגומלין בין האדם היחיד לחברה בה הוא חי, מתוך הנחה כי אלה שונים בכל חברה וחברה, בגלל השפעות של דת, מיקום גיאוגרפי, מבנה החברה, המשטר, המדינה ועוד. לימודי אנתרופולוגיה בוחנים היבטים אנתרופולוגים ויחסי גומלין בעיקר באותם מעגלי חברה בה חי הסטודנט.
אפשר ללמוד לימודי אנתרופולוגיה במסלול חד חוגי מורחב, יחד עם זאת, סטודנטים רבים בוחרים ללמוד אנתרופולוגיה בתוספת של חוג אחר במדעי החברה או במדעי הרוח, כמו: מדעי ההתנהגות, סוציולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה ומדעי המדינה ועוד.
מתקבלים ללימודים בעלי תעודת בגרות מלאה וציון של 500 ומעלה במבחן הפסיכומטרי.
סטודנטים המסיימים את הלימודים זכאים לתואר ראשון - B.A, בוגר באנתרופולוגיה.
מטרתם של הלימודים באנתרופולוגיה להקנות לסטודנטים כלים להבין, לחקור ולנתח תופעות חברתיות, וזאת דרך כלי מחקר ודרכי ניתוח שיאפשרו להם לבצע מחקרים בעצמם ולהעריך מחקרים קיימים.
בשנה הראשונה לומדים הסטודנטים מבואות ולימודים בסיסיים, ביניהם: מבוא לסוציולוגיה, מבוא לאנתרופולוגיה, מקורות היסטוריים של מדעי החברה, החברה הישראלית, תיאוריות סוציולוגיות, תיאוריות אנתרופולוגיות, סוגיות בחקר התרבות, תורת הארגונים, סטטיסטיקה, מבוא לשיטות מחקר, שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות, ועוד.
בהמשך לימודי אנתרופולוגיה מוצעים לסטודנטים קורסים רבים המעלים סוגיות אנתרופולוגיות וחברתיות מעניינות ביותר, דוגמאות: חברה שבטית, חברה מודרנית, חי היום יום, משפחה גרעינית ומורחבת, ארגונים, חיברות, ריבוד חברתי ואי שוויון, נשים ומגדר, עבריינות נוער, דעת קהל, משפט וחברה, פוליטיקה וחברה, מלחמות, דת, תרבות הצריכה, תהליכי הזדקנות וזקנה, זהות בחברה המודרנית, ביטויי תרבות ועוד.
תואר ראשון באנתרופולוגיה הוא תואר בסיסי, והוא אינו מעניק הכשרה מקצועית או מחקרית ספציפית, לכן, רבים פונים ללימודי תואר שני באנתרופולוגיה, חינוך, סוציולוגיה, משאבי אנוש או קרימינולוגיה.
יחד עם זאת, בוגרי אנתרופולוגיה יכולים להשתלב בעבודה במערכות שונות, בארגונים במגזר הציבורי או בחברות ועסקים במגזר הפרטי: בחברות כוח אדם, בחברות השמה ובמכוני מחקר כחוקרים.