כפי שנרמז משמם - לימודי מדעי החברה הם תחום בו נחקרים נושאים שונים בחברה האנושית. המושג מדעיהחברה הוא מושג שנוי במחלוקת, מכיוון שמדובר באנשים ובאנושות כולה, קצת קשה לומר שמדובר ב"מדעים" במובן הפשוט של המילה. כמו שהאנושות דינמית, משתנה ומתפתחת עם השנים – כך גם מה שנמצא תחת הכותרת של מדעי החברה מתעדכן, ומתאים את עצמו למציאות המשתנה, שלא כמו המדע וחוקיו הנוקשים שאינם משתנים גם אם בוחנים תופעות מדעיות לאורך מספר רב של שנים.
תנאי הקבלה לחוגים המשתייכים לקשת הרחבה של הפקולטה למדעי החברה שונים בין חוג לחוג. לדוגמא – תנאי הקבלה לחוג לכלכלה הם גבוהים יותר מתנאי הקבלה לחוג לסוציולוגיה. כמו כן, על מנת להירשם לחוג לכלכלה יידרשו המועמדים להוכיח נטייה ריאלית וחשיבה מספרית ומתמטית. יחד עם זאת, בכל מקרה יידרש מהמועמד להציג ממוצע ציוני בגרות וציון בחינה פסיכומטרית.
סטודנטים אשר מסיימים את החובות הלימודיות זכאים לתואר ראשון - B.A, בוגר במדעי החברה על פי החוג בו למד.
באוניברסיטאות הגדולות, ניתן ללמוד בפקולטה למדעי החברה במתכונת חד חוגית או דו חוגית, עם כל קורס אחר המוצע באוניברסיטה, ושהסטודנטים עומדים בתנאיי הקבלה אליו. רוב הסטודנטים בוחרים במתכונת דו חוגית עם חוג נוסף מהפקולטה למדעי הרוח או למדעי החברה, ובכך מעשירים את הידע שהם רוכשים ומרחיבים את אופקיהם.
בין החוגים של תואר ראשון במדעי החברה נוכל למצוא: משפטים, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך, כלכלה, מדעי ההתנהגות, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, יחסים בינלאומיים, תקשורת, מדעי המדינה ועוד.
בחלק מהחוגים של לימודי מדעי החברה אין אפשרות לעסוק במקצוע לאחר סיום תואר ראשון בלבד, ונדרש תואר שני, כמו למשל: פסיכולוגיה קלינית או יחסים בינלאומיים. במקצועות אחרים – כמו משפטים, נדרשת התמחות.
יחד עם זאת לא מעטים המקרים בהם סטודנטים בוחרים במסלול של תואר במדעי החברה רק כדי להוכיח קיומו של תואר ראשון עבורם, וכלל אינם פונים לתעסוקה ישירה בתחום שלמדו.