בארץ יש מגוון רחב של מכללות, המספקות תנאי למידה הולמים לסטודנטים במסלולים מגוונים. יש מכללות בארץהמספקות תואר אקדמי לסטודנט העומד בדרישות ויש מכללות בארץ שנותנות תעודת הסמכה או דיפלומה. יש מכללות מתוקצבות וכאלה שאינן מתוקצבות אלא מכללות פרטיות. במאמר זה נעשה סדר בים הגדול של נושא מכללות בארץ.
מכללה היא המקבילה העברית לקולג', מוסד להשכלה גבוהה חוץ אוניברסיטאי. בשנת 2002 התקבל חוק של המועצה להשכלה גבוהה המאשר למכללות אקדמיות(שקיבלו מראש את אישור המל"ג להקנות השכלה אקדמית) גם לימודים לתואר שני, ללא תזה.
כאמור, מכללות בארץ הן אקדמיות רק אחרי שמסלולי הלימוד המוצעים לסטודנט עברו את אישור המועצה להשכלה הגבוהה. לימודים במכללה כזאת שווי ערך ללימודים אוניברסיטאים כי בשניהם נסמכים על אותו חומר ומחוייבים לשמור על רמת לימודים גבוהה. דיונים רבים מתקיימים לגבי האפשרות להרחיב את האישור הניתן למכללות אקדמיות לתואר שני עם תזה ואפילו תואר שלישי. אולי בעתיד.
מכללות מתוקצבות הן מכללות שעיקר תקציבן מגיע ממקורות ממלכתיים, בדומה לאוניברסיטאות, ובדיוק כמו שם גם כאן שכר הלימוד בפיקוח. לכן הוא שווה בשני המוסדות. מוסדות שאינם מתוקצבים הוקמו באופן פרטי וככאלה שכר הלימוד בהם אינו בפיקוח ויכול להגיע עד לפי 3 משכר הלימוד האוניברסיטאי. מצד שני, שכר הלימוד הגבוה מבטיח תנאים משופרים. ישנן מכללות מתוקצבות שהן שלוחות של האוניברסיטאות שנועדו להקל על תושבי הפריפריה בדרכם להשגת חלום ההשכלה הגבוהה.
כשמה כן היא, מכללה שנועדה לספק הכשרה מקצועית מן המעלה הראשונה אך ללא הענקת תואר אקדמי בסיום המסלול. עקב כך מסלול הלימודים קצר יותר ודרישות הקבלה גמישות הרבה יותר- לרוב אין צורך בציון פסיכומטרי ואף לא בתעודת בגרות. ראיון אישי ומבחני קבלה והתאמה יספיקו. המכללה מספקת תעודת הסמכה או דיפלומה, בהתאם למסלול הלימודים. לימודים במכללה כזאת מאפשרים גם ללומדים שחייבים להמשיך לעבוד ולהתפרנס להשתכלל מקצועית ולהרחיב את מזוודת הכלים שלו בזמן ששגרת עבודתם נשמרת. תחומי לימוד לדוגמא: רפואה משלימה, הנדסאים טכנאים, מחשבים, מלונאות ועוד.