לפני מספר שנים, יצאו המכללות לחינוך בארץ בסיסמא משותפת: "מורה טוב – מורה לחיים". תפקיד הסיסמא היה לעודד צעירים (וצעירות) להירשם ללימודי חינוך והוראה באותן מכללות לחינוך. מאז אותן שנות השמונים, גדל מספרן של המכללות, ואפשרויות הלימוד שהן מציעות גדולות ומגוונות.
בארץ למעלה משלושים מכללות לחינוך. המכללות פרוסות בכל הארץ, החל מאילת שבדרום ועד לקצרין שברמת הגולן. חלק מהמכללות הן מכללות וותיקות ביותר אשר מכשירות מורים כבר שבעים שנה ויותר, ובתחילת דרכן היו "סמינרים למורים" ביניהן: מכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב או מכללת דוד ילין בירושלים.
חוגים לחינוך של אוניברסיטאות ממרכז הארץ, פותחים מכללות בהן לומדים לימודי חינוך, כמו לדוגמא: המכללה האקדמאית בצפת השייכת לאוניברסיטת בר אילן, או שלוחה של מכללת לוינסקי באילת.
בנוסף, בשנים האחרונות נפתחו בארץ מכללות פרטיות רבות, בתחילה במקצועות שנחשבו יוקרתיים כמו עריכת דין. יותר מאוחר נפתחו בארץ סניפים של מכללות אירופאיות, והמועצה להשכלה גבוהה נדרשה לעשות סדר בתארים שהן חילקו. היום יש מספר מכללות אקדמיות, אשר קיבלו הכרה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, והן משמשות כבתי ספר גבוהים בהם ניתן ללמוד לימודים אקדמיים בין השאר גם בחינוך. מכללות לחינוך אלה מאפשרות לימודי יום ולימודי ערב, מה שמאפשר לסטודנטים לעבוד בהיקף משרה כמעט מלא
תנאיי הקבלה ללימודי תואר ראשון בחינוך במכללות שונה ממכללה למכללה, יחד עם זאת, לאחרונה התנאים הפכו דומים למדי. עם הכנסת תוכנית "אופק חדש" לבתי הספר היסודיים, לחטיבות הביניים ולגנים העירוניים, והתוכנית "עוז לתמורה" לבתי הספר התיכוניים, הועלה הרף לקבלת סטודנטים לחינוך במכללות: מתקבלים ללימודים צעירים בעלי תעודת בגרות בממוצע של 80 ומעלה, וציון פסיכומטרי של 500 נקודות ומעלה. מכללותרבות גם עורכות ראיון אישי למועמדים, בכדי לבדוק את התאמתם למקצוע, טרם קבלתם ללימודים.
בעבר, בתחילת דרכן של המכללות הפרטיות בארץ, היה שכר הלימוד בהן גבוה פי שלושה מאשר במכללות הציבוריות. היום, שכר הלימוד שווה כמעט בכולן. מכללות המתוקצבות על ידי המדינה, שכר הלימוד בהן זהה לשכר לימודים אוניברסיטאי. מכללות מעטות הן בגדר מכללות פרטיות, בהן שכר הלימוד הוא גבוה במיוחד, יחד עם זאת, גם תנאיי הקבלה אליהן הם לעיתים נוחים יותר.