לימודי תואר שני בחינוך גופני אינם נפוצים כפי שהיה אפשר לחשוב או לקוות, ומיעוט המיכסות מעניק יתרון למועמדים אכותיים, ולמועמדים המעוניינים לנצל את היותו של תחום זה בבחינת רקפת תחת הסלע, מתחת לראדאר הציבור, וללמוד את התחום לפני הסחף בגדילת הביקוש, והחמרת הדרישות. ב- תואר שני זה בתחום הגימנסטיקה קימים כל מאפייני היתרונות הקיימים בתואר שני במקצועות אחרים – בכגון העלאת התמורה הענין והאתגר, תוספת למשכורת, קידום אפשרות הקידום וההתקדמות, - אך גם הרבה מעבר.
מסלולי הלימוד במהלך תואר שני בחינוך גופני גמישים במיוחד: ניתן לבחור במסלול לימוד עם עבודת גמר, או במסלול עיוני ללא תזה. משך הלימודים הוא לרוב שנתיים, עם אפשרות מובנית באישור יועץ ומבעוד מועד במהלך התואר לאפשרות הארכה בשנה נוספת. תנאי הקבלה: כל שנה נקבעת מכסה ובשקול המוסד לרוב להוסיף תקנים נוספים. הטובים ביותר מתקבלים אליה מבין הסלים הבאים, מתקבלים כל שנה בוגרי מסלול אקדמי או מכללה בעלי תואר ראשון בחינוך גופני או מדעי הספורט מחוץ לארץ בממוצע מעל שבעים וחמש ומעלה, או בוגרי אוניברסיטאות שסימו לימודים משולבים במכללת ספורט מוכרת כגון זינמן ובאוניברסיטה ושציוניהם במקצועות העיוניים שבנושאי החינוך הגופני ובחוג השני היו שבעים וחמש ומעלה. מבלי השכלת חינוך גופני מינימלית אמורה זו – אפשר ללמוד לימודי השלמה ולהצטרף למסלול תואר שני בחינוך גופני.
לימודי התואר מאפשרים כר נרחב של אפשרויות תעסוקה. ראשית כל הלימודים מאפשרים העמקת הידע בקרב הבוגרים בנושאי החינוך הגופני הספורט והוראתו במערכת החינוך. זאת ועוד – גם הכשרת בוגרים שיתמחו במחקר ופתוח מדעי הספורט והתנועה, הכשרת סגלי םוכח אדם לתפקידי אימון ויעוץ, הדרכה, תכנון פיקוח וארגון, הן בארגוני ספורט, הן במוסדות חינוך, והן במוסדות בטחון וגופים פרטיים. לימודי תואר זה גם מאפשרים הכשרת מומחים שעיקר עיסוקם בשיקום תנועה וטפוח הספורט בקרב ילדים בחינוך מיוחד, או אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים- כגון קשישים, ספורט נכים, שקום ריאה ולב, וכמובן שוב ילדים. הלימודים מתאפשרים במגמות שונות, כגון מדעי החיים של הפעילות הגופנית, או מדעי ההתנהגות והבטים פדגוגיים של הפעילות הגופנית.