בישראל מספר גדול מאוד של בוגרי לימודי משפטים יחסית לאוכלוסייה. אם בעבר, נלמדו משפטים רק באוניברסיטאות, והיה קשה מאוד להתקבל ללימודים, הרי שעכשיו, אפשר ללמוד גם במספר גדול של מכללות, כך שהלימודים הפכו נגישים כמעט לכל.
לא כל מי שלומד לימודי משפטים אכן מתעתד להיות ערוך דין, חלק מהסטודנטים פונים לקריירות בתחומים אחרים, אך לימודי התחום מעשירים את הידע שלהם, גם אם הם עוסקים בפוליטיקה, עיתונאות, שמאות מקרקעין, אגודות מסחריות, חברות ציבוריות ועוד.
מטרתם של הלימודים להכשיר משפטנים. לכן, בסיום הלימודים מקבלים הבוגרים תואר LL.B שהוא תואר ראשון במשפטים. בנוסף, מי שמעוניין לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין בישראל, צריך לעבור תקופת התמחות של שנה, שבסיומה מתקיימות בחינות בכתב ובעל-פה של לשכת עורכי הדין. הבחינות אחידות לכל הבוגרים, ללא קשר למקום בו למדו.
הלימודים נמשכים כשלוש וחצי שנים, והם כוללים גם לימודים עיוניים וגם התנסות מעשית. הלימודים עוסקים במאפיינים של חוק ומשפט, ברקע להתפתחותם. הסטודנטים לומדים להכיר את עולם המושגים המשפטי, את העקרונות של שיטות שיפוטיות שונות, סוגיות הקשורות באכיפה ועוד.
בנוסף להשכלה משפטים נרחבת, לסטודנטים יש אפשרות להתמחות בחטיבה המעניינת אותם, בה הם רוצים להעמיק ולפתח קריירה: משפט מסחרי, זכויות אדם, משפט פלילי וקרימינולוגיה, דיני משפחה, משפט אזרחי, משפט בין-לאומי ועוד.
לאחר הלימודים, ההתמחות, ובחינות הלשכה, עומדות בפני עורכי הדין הצעירים אפשרויות רבות להשתלב במשרות מעניינות בשוק הפרטי, במגזר הציבורי, או לפנות לקריירה עצמאית. הבוגרים יכולים לשמש משפטנים במשרדי ממשלה רבים: פרקליטות, סנגוריה ציבורית, המוסד לביטוח לאומי, משרד מבקר המדינה, רשויות מקומיות ועוד. וכן, בארגונים מסחריים, בעמותות, באקדמיה, בעיתונות, בעולם העסקים ועוד.
ניתן ללמוד לתואר במשפטים בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות (עברית, חיפה תל אביב, בר אילן). בנוסף, בתשע מכללות אקדמיות יש מחלקות המלמדות רלוונטיות, וכן, יש מכללות אשר מתמחות בעיקר בהוראת משפטים, והן: מכללת שערי משפט בהוד השרון, והמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.